הרואה את חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצוה עליו להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על נפשו במעשיו הרעים. שנאמר. הוכח תוכיח את עמיתך ואם לא קיבל ממנו יחזור ויוכיחנו. שנאמר הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים. עד שיכנו החוטא. או יקללנו. ואינט מחויב להוכיח אלא עמיתו שהוא חבירו שהוא גם בו אבל איש אחר שאם יוכיחנו ישנאנו וינקום ממנו אינו צריך להוכיחו. כיוו שבודאי לא ישמע לו. אבל חבירו אפילו אם יודע שלא ישמע לו חייב להוכיחו. אלא אם כן הוא חוטא בשוגג שאז אנו אומרים מוטב שיהיה שוגג ואל יהיה מזיד.

ורבים אפילו הם מזידין אין להוכיחם יותר מפעם אחת אם ידוע לו שדבריו אינם נשמעים. ועל זה אמרו. כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה לומר דבר שלא נשמע ואם הם שוגגים אין להוכיחם כלל שמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.

במה דברים אמורים ביחיד המוכיח אבל על הבית דין מוטל להוכיחם ולגעור בם שלא יהיו נתפשים באותו עון. ואפילו הוא דבר שאיסורו אינו אלא מספק. ואפילו אם רבים הם השוגגים ואין להם להשמט ולומר מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידים אלא אם כן הוא איסור שאינו מפורש בתורה. ופרצו בו רבים מפני חסרון אמונתם באיסור שאז קשה מאוד למחות בידם. שאי אפשר לבית דין להעמיד שוטרים בבית כל אחד. ועל זה אמרו. הנח להם לישראל מקצוף עליהם ומגער בם. מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידים.

כל המוכיח את חבירו בין בדברים שבינו לבינו בין בדברים שבינו לבין המקום צריך להוכיחו בינו לבין עצמו וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו. ואם דיבר איתו קשות והכלימו עובר שלא תעשה. שנאמר. ולא תישא עליו חטא כך אמרו חכמים. יכול אתה מוכיחו ופניו משתנות תלמוד לומר ולא תשא עליו חטא. (פירש דהיינו שיוכיחנו ברבים להלבין פניו הנה הסמ״ג והרמב״ם פירשו שלא יוכיחנו בדברים קשים עד שפניו נשתנות והיינו אפילו בינו לבינו.) מכאן שאסור לאדם להכלים את חבירו אפילו בינו לבינו ואין צריך לומר ברבים. לפיכך לא יקראנו בשם שהוא בוש ממנו ולא מספר לפניו דבר שהוא בוש ממנו. וכל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.

במה דברים אמורים בדברים שבין אדם לחבירו אבל בדברי שמים אם לא חזר בו צריך להוכיחו ברבים עד שיחזור למוטב כמו שעשו כל הנביאים בישראל. וכל זה בעבירה שבסתר אבל אם עבר עבירה בגלוי יוכיחנו מיד שלא יתחלל שם שמים. ותלמיד שראה את רבו עובר עבירה יאמר לו למדתני רבינו כך וכך. להזכירו אולי שוגג הוא ואם אינו שומע לו לא יוכיחנו עוד. מה שאין כן בחבירו.

שולחן ערוך – הלכות משא ומתן , קנו

עמודים שצד-שצה

13 עיקרי האמונה היהודית

שלוש עשרה העיקרים של היהדות

א.      כי ה' הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

ב.       שהוא יחיד ואין יחידות כמוהו, והוא לבדו אלהינו, היה הוה ויהיה.

ג.       שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף (שאינו עלול למאורעות האדם) ואין לו שום דמיון כלל.

ד.       שהוא ראשון והוא אחרון.

ה.      לו לבדו ראוי להתפלל ולא לזולתו.

ו.        שכל דברי הנביאים אמת.

ז.        שמשה רבינו היה אב לנביאים לקודמים לפניו ולבאים אחריו.

ח.      שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבינו.

ט.      שזאת התורה לא תהי מוחלפת ולא תהי תורה אחרת מאת ה'.

י.        שהבורא יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותיהם.

יא.    שהוא גומל טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי מצותיו.

יב.     האמונה בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה נחכה לו בכל יום שיבוא.

יג.     שתהיה תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת ה'.

תהילים פרק קיט

א  אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ–    הַהֹלְכִים, בְּתוֹרַת יְהוָה.
ב  אַשְׁרֵי, נֹצְרֵי עֵדֹתָיו;    בְּכָל-לֵב יִדְרְשׁוּהוּ.
ג  אַף, לֹא-פָעֲלוּ עַוְלָה;    בִּדְרָכָיו הָלָכוּ.
ד  אַתָּה, צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ–    לִשְׁמֹר מְאֹד.
ה  אַחֲלַי, יִכֹּנוּ דְרָכָי–    לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ.
ו  אָז לֹא-אֵבוֹשׁ–    בְּהַבִּיטִי, אֶל-כָּל-מִצְו‍ֹתֶיךָ.
ז  אוֹדְךָ, בְּיֹשֶׁר לֵבָב–    בְּלָמְדִי, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.
ח  אֶת-חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר;    אַל-תַּעַזְבֵנִי עַד-מְאֹד.

ט  בַּמֶּה יְזַכֶּה-נַּעַר, אֶת-אָרְחוֹ–    לִשְׁמֹר, כִּדְבָרֶךָ.
י  בְּכָל-לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ;    אַל-תַּשְׁגֵּנִי, מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ.
יא  בְּלִבִּי, צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ–    לְמַעַן, לֹא אֶחֱטָא-לָךְ.
יב  בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה–    לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.
יג  בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי–    כֹּל, מִשְׁפְּטֵי-פִיךָ.
יד  בְּדֶרֶךְ עֵדְו‍ֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי–    כְּעַל כָּל-הוֹן.
טו  בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה;    וְאַבִּיטָה, אֹרְחֹתֶיךָ.
טז  בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע;    לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ.

יז  גְּמֹל עַל-עַבְדְּךָ אֶחְיֶה;    וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ.
יח  גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה–    נִפְלָאוֹת, מִתּוֹרָתֶךָ.
יט  גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ;    אַל-תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי, מִצְו‍ֹתֶיךָ.
כ  גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה–    אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת.
כא  גָּעַרְתָּ, זֵדִים אֲרוּרִים–    הַשֹּׁגִים, מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ.
כב  גַּל מֵעָלַי, חֶרְפָּה וָבוּז:    כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי.
כג  גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים, בִּי נִדְבָּרוּ–    עַבְדְּךָ, יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ.
כד  גַּם-עֵדֹתֶיךָ, שַׁעֲשֻׁעָי–    אַנְשֵׁי עֲצָתִי.

כה  דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי;    חַיֵּנִי, כִּדְבָרֶךָ.
כו  דְּרָכַי סִפַּרְתִּי, וַתַּעֲנֵנִי;    לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.
כז  דֶּרֶךְ-פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי;    וְאָשִׂיחָה, בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ.
כח  דָּלְפָה נַפְשִׁי, מִתּוּגָה;    קַיְּמֵנִי, כִּדְבָרֶךָ.
כט  דֶּרֶךְ-שֶׁקֶר, הָסֵר מִמֶּנִּי;    וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי.
ל  דֶּרֶךְ-אֱמוּנָה בָחָרְתִּי;    מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי.
לא  דָּבַקְתִּי בְעֵדְו‍ֹתֶיךָ;    יְהוָה, אַל-תְּבִישֵׁנִי.
לב  דֶּרֶךְ-מִצְו‍ֹתֶיךָ אָרוּץ:    כִּי תַרְחִיב לִבִּי.

לג  הוֹרֵנִי יְהוָה, דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ;    וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב.
לד  הֲבִינֵנִי, וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ;    וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל-לֵב.
לה  הַדְרִיכֵנִי, בִּנְתִיב מִצְו‍ֹתֶיךָ:    כִּי-בוֹ חָפָצְתִּי.
לו  הַט-לִבִּי, אֶל-עֵדְו‍ֹתֶיךָ;    וְאַל אֶל-בָּצַע.
לז  הַעֲבֵר עֵינַי, מֵרְאוֹת שָׁוְא;    בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי.
לח  הָקֵם לְעַבְדְּךָ, אִמְרָתֶךָ–    אֲשֶׁר, לְיִרְאָתֶךָ.
לט  הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי, אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי:    כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים.
מ  הִנֵּה, תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ;    בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי.

מא  וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְהוָה;    תְּשׁוּעָתְךָ, כְּאִמְרָתֶךָ.
מב  וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר:    כִּי-בָטַחְתִּי, בִּדְבָרֶךָ.
מג  וְאַל-תַּצֵּל מִפִּי דְבַר-אֱמֶת עַד-מְאֹד:    כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ, יִחָלְתִּי.
מד  וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד–    לְעוֹלָם וָעֶד.
מה  וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה:    כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי.
מו  וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ, נֶגֶד מְלָכִים;    וְלֹא אֵבוֹשׁ.
מז  וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְו‍ֹתֶיךָ,    אֲשֶׁר אָהָבְתִּי.
מח  וְאֶשָּׂא-כַפַּי–אֶל-מִצְו‍ֹתֶיךָ, אֲשֶׁר אָהָבְתִּי;    וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ.

מט  זְכֹר-דָּבָר, לְעַבְדֶּךָ–    עַל, אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי.
נ  זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי:    כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי.
נא  זֵדִים, הֱלִיצֻנִי עַד-מְאֹד;    מִתּוֹרָתְךָ, לֹא נָטִיתִי.
נב  זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְהוָה;    וָאֶתְנֶחָם.
נג  זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי, מֵרְשָׁעִים–    עֹזְבֵי, תּוֹרָתֶךָ.
נד  זְמִרוֹת, הָיוּ-לִי חֻקֶּיךָ–    בְּבֵית מְגוּרָי.
נה  זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהוָה;    וָאֶשְׁמְרָה, תּוֹרָתֶךָ.
נו  זֹאת הָיְתָה-לִּי:    כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי.

נז  חֶלְקִי יְהוָה אָמַרְתִּי–    לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ.
נח  חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל-לֵב;    חָנֵּנִי, כְּאִמְרָתֶךָ.
נט  חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי;    וָאָשִׁיבָה רַגְלַי, אֶל-עֵדֹתֶיךָ.
ס  חַשְׁתִּי, וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי–    לִשְׁמֹר, מִצְו‍ֹתֶיךָ.
סא  חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי;    תּוֹרָתְךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.
סב  חֲצוֹת-לַיְלָה–אָקוּם, לְהוֹדוֹת לָךְ:    עַל, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.
סג  חָבֵר אָנִי, לְכָל-אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ;    וּלְשֹׁמְרֵי, פִּקּוּדֶיךָ.
סד  חַסְדְּךָ יְהוָה, מָלְאָה הָאָרֶץ;    חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי.

סה  טוֹב, עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ–    יְהוָה, כִּדְבָרֶךָ.
סו  טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי:    כִּי בְמִצְו‍ֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי.
סז  טֶרֶם אֶעֱנֶה, אֲנִי שֹׁגֵג;    וְעַתָּה, אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי.
סח  טוֹב-אַתָּה וּמֵטִיב;    לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.
סט  טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים;    אֲנִי, בְּכָל-לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ.
ע  טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם;    אֲנִי, תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי.
עא  טוֹב-לִי כִי-עֻנֵּיתִי–    לְמַעַן, אֶלְמַד חֻקֶּיךָ.
עב  טוֹב-לִי תוֹרַת-פִּיךָ–    מֵאַלְפֵי, זָהָב וָכָסֶף.

עג  יָדֶיךָ עָשׂוּנִי, וַיְכוֹנְנוּנִי;    הֲבִינֵנִי, וְאֶלְמְדָה מִצְו‍ֹתֶיךָ.
עד  יְרֵאֶיךָ, יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ:    כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.
עה  יָדַעְתִּי יְהוָה, כִּי-צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ;    וֶאֱמוּנָה, עִנִּיתָנִי.
עו  יְהִי-נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי–    כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ.
עז  יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה:    כִּי-תוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי.
עח  יֵבֹשׁוּ זֵדִים, כִּי-שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי;    אֲנִי, אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ.
עט  יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ;    וידעו (וְיֹדְעֵי), עֵדֹתֶיךָ.
פ  יְהִי-לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ–    לְמַעַן, לֹא אֵבוֹשׁ.

פא  כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי;    לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.
פב  כָּלוּ עֵינַי, לְאִמְרָתֶךָ–    לֵאמֹר, מָתַי תְּנַחֲמֵנִי.
פג  כִּי-הָיִיתִי, כְּנֹאד בְּקִיטוֹר–    חֻקֶּיךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.
פד  כַּמָּה יְמֵי-עַבְדֶּךָ;    מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט.
פה  כָּרוּ-לִי זֵדִים שִׁיחוֹת–    אֲשֶׁר, לֹא כְתוֹרָתֶךָ.
פו  כָּל-מִצְו‍ֹתֶיךָ אֱמוּנָה;    שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי.
פז  כִּמְעַט, כִּלּוּנִי בָאָרֶץ;    וַאֲנִי, לֹא-עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ.
פח  כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי;    וְאֶשְׁמְרָה, עֵדוּת פִּיךָ.

פט  לְעוֹלָם יְהוָה–    דְּבָרְךָ, נִצָּב בַּשָּׁמָיִם.
צ  לְדֹר וָדֹר, אֱמוּנָתֶךָ;    כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ, וַתַּעֲמֹד.
צא  לְמִשְׁפָּטֶיךָ, עָמְדוּ הַיּוֹם:    כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ.
צב  לוּלֵי תוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי–    אָז, אָבַדְתִּי בְעָנְיִי.
צג  לְעוֹלָם, לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ:    כִּי בָם, חִיִּיתָנִי.
צד  לְךָ-אֲנִי, הוֹשִׁיעֵנִי:    כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי.
צה  לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי;    עֵדֹתֶיךָ, אֶתְבּוֹנָן.
צו  לְכָל-תִּכְלָה, רָאִיתִי קֵץ;    רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד.

צז  מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ:    כָּל-הַיּוֹם, הִיא שִׂיחָתִי.
צח  מֵאֹיְבַי, תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ:    כִּי לְעוֹלָם הִיא-לִי.
צט  מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי:    כִּי עֵדְו‍ֹתֶיךָ, שִׂיחָה לִי.
ק  מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן:    כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי.
קא  מִכָּל-אֹרַח רָע, כָּלִאתִי רַגְלָי–    לְמַעַן, אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ.
קב  מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא-סָרְתִּי:    כִּי-אַתָּה, הוֹרֵתָנִי.
קג  מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי, אִמְרָתֶךָ–    מִדְּבַשׁ לְפִי.
קד  מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן;    עַל כֵּן, שָׂנֵאתִי כָּל-אֹרַח שָׁקֶר.

קה  נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ;    וְאוֹר, לִנְתִיבָתִי.
קו  נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה–    לִשְׁמֹר, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.
קז  נַעֲנֵיתִי עַד-מְאֹד;    יְהוָה, חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ.
קח  נִדְבוֹת פִּי, רְצֵה-נָא יְהוָה;    וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.
קט  נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד;    וְתוֹרָתְךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.
קי  נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי;    וּמִפִּקּוּדֶיךָ, לֹא תָעִיתִי.
קיא  נָחַלְתִּי עֵדְו‍ֹתֶיךָ לְעוֹלָם:    כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה.
קיב  נָטִיתִי לִבִּי, לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ–    לְעוֹלָם עֵקֶב.

קיג  סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי;    וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי.
קיד  סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה;    לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.
קטו  סוּרוּ-מִמֶּנִּי מְרֵעִים;    וְאֶצְּרָה, מִצְו‍ֹת אֱלֹהָי.
קטז  סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה;    וְאַל-תְּבִישֵׁנִי, מִשִּׂבְרִי.
קיז  סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה;    וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד.
קיח  סָלִיתָ, כָּל-שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ:    כִּי-שֶׁקֶר, תַּרְמִיתָם.
קיט  סִגִים–הִשְׁבַּתָּ כָל-רִשְׁעֵי-אָרֶץ;    לָכֵן, אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ.
קכ  סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי;    וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי.

קכא  עָשִׂיתִי, מִשְׁפָּט וָצֶדֶק;    בַּל-תַּנִּיחֵנִי, לְעֹשְׁקָי.
קכב  עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב;    אַל-יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים.
קכג  עֵינַי, כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ;    וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ.
קכד  עֲשֵׂה עִם-עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ;    וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי.
קכה  עַבְדְּךָ-אָנִי הֲבִינֵנִי;    וְאֵדְעָה, עֵדֹתֶיךָ.
קכו  עֵת, לַעֲשׂוֹת לַיהוָה–    הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ.
קכז  עַל-כֵּן, אָהַבְתִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ–    מִזָּהָב וּמִפָּז.
קכח  עַל-כֵּן, כָּל-פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי;    כָּל-אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי.

קכט  פְּלָאוֹת עֵדְו‍ֹתֶיךָ;    עַל-כֵּן, נְצָרָתַם נַפְשִׁי.
קל  פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר;    מֵבִין פְּתָיִים.
קלא  פִּי-פָעַרְתִּי, וָאֶשְׁאָפָה:    כִּי לְמִצְו‍ֹתֶיךָ יָאָבְתִּי.
קלב  פְּנֵה-אֵלַי וְחָנֵּנִי–    כְּמִשְׁפָּט, לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.
קלג  פְּעָמַי, הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ;    וְאַל-תַּשְׁלֶט-בִּי כָל-אָוֶן.
קלד  פְּדֵנִי, מֵעֹשֶׁק אָדָם;    וְאֶשְׁמְרָה, פִּקּוּדֶיךָ.
קלה  פָּנֶיךָ, הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ;    וְלַמְּדֵנִי, אֶת-חֻקֶּיךָ.
קלו  פַּלְגֵי-מַיִם, יָרְדוּ עֵינָי–    עַל, לֹא-שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ.

קלז  צַדִּיק אַתָּה יְהוָה;    וְיָשָׁר, מִשְׁפָּטֶיךָ.
קלח  צִוִּיתָ, צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ;    וֶאֱמוּנָה מְאֹד.
קלט  צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי:    כִּי-שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי.
קמ  צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד;    וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ.
קמא  צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה;    פִּקֻּדֶיךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.
קמב  צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם;    וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת.
קמג  צַר-וּמָצוֹק מְצָאוּנִי;    מִצְו‍ֹתֶיךָ, שַׁעֲשֻׁעָי.
קמד  צֶדֶק עֵדְו‍ֹתֶיךָ לְעוֹלָם;    הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה.

קמה  קָרָאתִי בְכָל-לֵב, עֲנֵנִי יְהוָה;    חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה.
קמו  קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי;    וְאֶשְׁמְרָה, עֵדֹתֶיךָ.
קמז  קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף, וָאֲשַׁוֵּעָה;    לדבריך (לִדְבָרְךָ) יִחָלְתִּי.
קמח  קִדְּמוּ עֵינַי, אַשְׁמֻרוֹת–    לָשִׂיחַ, בְּאִמְרָתֶךָ.
קמט  קוֹלִי, שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ;    יְהוָה, כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי.
קנ  קָרְבוּ, רֹדְפֵי זִמָּה;    מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ.
קנא  קָרוֹב אַתָּה יְהוָה;    וְכָל-מִצְו‍ֹתֶיךָ אֱמֶת.
קנב  קֶדֶם יָדַעְתִּי, מֵעֵדֹתֶיךָ:    כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם.

קנג  רְאֵה-עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי:    כִּי-תוֹרָתְךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.
קנד  רִיבָה רִיבִי, וּגְאָלֵנִי;    לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי.
קנה  רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה:    כִּי חֻקֶּיךָ, לֹא דָרָשׁוּ.
קנו  רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה;    כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי.
קנז  רַבִּים, רֹדְפַי וְצָרָי;    מֵעֵדְו‍ֹתֶיךָ, לֹא נָטִיתִי.
קנח  רָאִיתִי בֹגְדִים, וָאֶתְקוֹטָטָה–    אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ, לֹא שָׁמָרוּ.
קנט  רְאֵה, כִּי-פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי;    יְהוָה, כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי.
קס  רֹאשׁ-דְּבָרְךָ אֱמֶת;    וּלְעוֹלָם, כָּל-מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ.

קסא  שָׂרִים, רְדָפוּנִי חִנָּם;    ומדבריך (וּמִדְּבָרְךָ), פָּחַד לִבִּי.
קסב  שָׂשׂ אָנֹכִי, עַל-אִמְרָתֶךָ–    כְּמוֹצֵא, שָׁלָל רָב.
קסג  שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי, וַאֲתַעֵבָה;    תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי.
קסד  שֶׁבַע בַּיּוֹם, הִלַּלְתִּיךָ–    עַל, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.
קסה  שָׁלוֹם רָב, לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ;    וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל.
קסו  שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה;    וּמִצְו‍ֹתֶיךָ עָשִׂיתִי.
קסז  שָׁמְרָה נַפְשִׁי, עֵדֹתֶיךָ;    וָאֹהֲבֵם מְאֹד.
קסח  שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ, וְעֵדֹתֶיךָ:    כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ.

קסט  תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה;    כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי.
קע  תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ;    כְּאִמְרָתְךָ, הַצִּילֵנִי.
קעא  תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה:    כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.
קעב  תַּעַן לְשׁוֹנִי, אִמְרָתֶךָ:    כִּי כָל-מִצְו‍ֹתֶיךָ צֶּדֶק.
קעג  תְּהִי-יָדְךָ לְעָזְרֵנִי:    כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי.
קעד  תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה;    וְתוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי.
קעה  תְּחִי-נַפְשִׁי, וּתְהַלְלֶךָּ;    וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי.
קעו  תָּעִיתִי–    כְּשֶׂה אֹבֵד, בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ:
כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ,    לֹא שָׁכָחְתִּי.

 

 

סגולות לאשה לתקופת ההריון

סגולה א.

סגולה למעוברת שתלד בשלום ולא יקרה לה או לתינוק שום דבר לא טוב חלילה, שכשתגיע לחודש התשיעי להריונה, תטבותל במקוה כשרה. (רפאל המלאך, אות מ)

סגולה ב.

סגולה לאשה מעוברת שתהיה לה לידה קלה: שביום הושענא רבה, אחרי התפילה, תיקח את האתרוג ותנשוך את הפיטם בשיניה. (סגולות ישראל, מערכת מ, אות סז)

סגולה ג.

סגולה ללידה קלה: לעשות ריבה מהאתרוג שעליו בירכו בחג הסוכות, ולאכול ממנה בליל ט"ו בשבט, הוא סגולה ללידה קלה. (כף החיים, סימן תרס"ד)

סגולה ד.

סגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן: שיאכלו בכל מוצאי שבת משהו, ויכוונו שהן אוכלות לשם מצוות סעודת מלווה מלכה, ובזכות זה תהיה להן לידה קלה בע"ה. (כף החיים, ש,ד)

סגולה ה.

סגולה למקשה לילד: שיקח בעלה בפיו מלא לוגמיו מי מקווה (מהמקווה עצמה) וילך עם פיו המלא מים, ויזלף על היולדת. ויש שכתבו שמותר לעשות זאת אפילו כאשר היולדת כבר אסורה על בעלה, משום שזה כזריקה בשינוי, ובמקום חולי הרי זה צורך רפואה ומותר) (סוגה בשושנים פ"ג; באר אליהו ט"ז. הסגולה עצמה מובאת בשם הבעל שם טוב).

סגולה ו.

נוהגים, שמי שנכנסה אשתו לחודש התשיעי להריונה, יקיים מצוות "פתיחת ההיכל" (בעת קריאת התורה), "והוא מנהג יפה ויש לו סמך על פי סוד" (מרן החיד"א, בספרו עבודת הקודש, מורה באצבע, סימן ג,צ; כף החיים קל"ד,יב)

סגולה ז.

מקובל אצל חסידים: להניח תחת ראשה של היולדת את הספר "נועם אלימלך" (של רבי אלימלך מליזענסק), ובפרט ספר מדפוס ראשון, כסגולה שתלד בקלות – "והוא בדוק ומנוסה" (אוצר הברית, ח"א עמוד ע"ט אות ה)

סגולה ח.

סגולה ליולדת המתקשה בלידה: לומר עליה שבע פעמים את מזמור כ"ב מתהלים – למנצח על איילת השחר

סגולה ט.

סגולה ליולדת המתקשה בלידה: לומר את מזמור ק שבתהלים – מזמור לתודה. גם, לתת צדקה מכספה לתלמידי חכמים (ליקוטי עצות, אות י-יא)

תפילה לאישה בהריון

לתחילת ההריון

שֶׁבַח נוֹתְנִים לְךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְחֵן וּלְחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָנוּ, וְלַתִּקְוָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְהַרְגִּישׁ בְּלִבִּי חַיִּים חֲדָשִׁים, תָּכְנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְתָּחוֹת לְפָנַי, כְּדֵי לְמַלֵּא וּלְשַׁפֵּר אֶת חָיַי, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ הַפְּעֻלָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּעֹמֶק נַפְשִׁי, בִּרְצוֹנִי לְהַקְדִּישׁ אֶת יַלְדִּי כְּדֵי לְפָתֵחַ בּוֹ אֶת אַהֲבַת מִצְווֹתֶיךָ וְאֶת שְׁמִירַת תּוֹרָתֶךָ כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל לְאוֹרָהּ, שְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי, בָּרֶךְ מֵעַתָּה פְּרִי בִּטְנִי, שְׁמוֹר עָלָיו וְעָלַי, חַזֶּק אֶת נַפְשִׁי, נֶגֶד תַּאֲווֹת הַגּוֹרְמוֹת לוֹ רַע, וּנְצוֹר גּוּפִי מֵאֲסוֹנוֹת וּמִמַּחֲלוֹת שֶׁעֲלוּלִים לִגְרֹם לוֹ נֶזֶק, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם בָּרִיא וְשָׁלֵם בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ עִם חָכְמָה וְתוֹרָה. בְּבִטָּחוֹן בְּךָ וּבְעֶזְרָתֶךָ, אֲחַכֶּה בְּשַׁלְוָה עַד יוֹם בֹּא הַוָּלָד, כִּי אַתָּה מֵרֹאשׁ נִחַמְתָנִי מֵהַמַּכְאוֹבִים עַל יְדֵי הָאֹשֶׁר וְהַתִּקְווֹת שֶׁיָּבוֹאוּ לִי אַחַר כָּךְ. אֲנִי מְשֻׁכְנַעַת כִּי "קָרוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר יִקְרְאוּהוּ בֶּאֱמֶת", יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאָלִי:

מהתחלת החודש השביעי להריון:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהִי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּקֶל מֵעָלַי (פלונית בת פלונית) אֶת צַעַר עִבּוּרִי וְתוֹסִיף וְתִתֵּן לִי כֹּחַ כָּל יְמֵי הָעִבּוּר שֶׁלֹּא יֻתַּשׁ כֹּחַ הָעֻבָּר וְלֹא כֹּחִי בְּשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, וְתַצִּיל אוֹתִי מִפִּתְקָהּ שֶׁל חַוָּה, וִיהִי בְּעֵת כִּי יִמְלְאוּ יָמַי לָלֶדֶת וְלֹא יֵהָפְכוּ עֲלַי צִירֵי לֵדָה, וְיֵצֵא הַוָּלָד לַאֲוִיר הָעוֹלָם כְּרֶגַע קָטָן וְאֵלֵד בְּנָקֵל כְּתַרְנְגֹלֶת בְּקַלּוּת בְּלִי שׁוּם הֶזֵּק לֹא לִי וְלֹא לַוָּלָד, וִיהֵא נוֹלָד בְּשָׁעָה טוֹבָה וּבְמַזָּל טוֹב לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְלִבְרָכָה וְלִבְרִיאוּת, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְעֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְשֶׁלֹּא אֵלֵד בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְחַלֵּל שַׁבָּת, חַס-וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִילִי. וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶךָ, בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְאַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ אָמֵן סֶלָה וָעֶד:

תפילה לחודש התשיעי להריון

תפילה לאמרה בחודש התשיעי להריון, שהביא רבינו השל"ה הקדוש זיע"א בספרו (מסכת תמיד, פרק נר מצוה ק"ג), וכתב: כשהאשה תכנס בעיבורה לחודש התשיעי, ראוי שיקבעו תענית, ולעת ערב קודם אכילתן יתנו צדקה לעניים הגונים, ויפשפשו במעשיהם ויתקנום, וישימו פניהם אל הקיר זה בזוית זה וזו בזוית זה ויתפללו:

עֲנֵנוּ ה' עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ. יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע.

עֲנֵנוּ ה' עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלהֵינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ בּורְאֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ גּואֲלֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ דּורְשֵׁנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וָתִיק וְחָסִיד עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ זַךְ וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ טוב וּמֵטִיב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ יודֵעַ יֶצֶר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ כּובֵשׁ כְּעָסִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ לובֵשׁ צְדָקות עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ נורָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ סולֵחַ וּמוחֵל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עונֶה בְּעֵת צָרָה עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פּודֶה וּמַצִיל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ צַדִּיק וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָרוב לְקורְאָיו עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ שׁומֵעַ אֶל אֶבְיונִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ תּומֵךְ תְּמִימִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָשֶׁה לִכְעוס עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רַךְ לִרְצות עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלהֵי אֲבותֵינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פַּחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מִשְׂגַּב אִמָּהות עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עונֶה בְּעֵת רָצון עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֲבִי יְתומִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ דַּיַּן אַלְמָנות עֲנֵנוּ.

מִי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּורִיָּה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנו כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקב בְּבֵית אֵל הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיוסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לַאֲבותֵינוּ עַל יַם סוּף הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְמשֶׁה בְּחורֵב הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרן בַּמַּחְתָּה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְפִינְחָס בְּקוּמו מִתּוךְ הָעֵדָה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לִיהושֻׁעַ בַּגִּלְגָּל הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְדָוִד וּשְׁלמה בְּנו בִּירוּשָׁלָיִם הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחו הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיונָה בִּמְעֵי הַדָּגָה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיו הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיֵּאל בְּגוב הָאֲרָיות הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַגּולָה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הוּא יַעֲנֵנוּ.

רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא חוּס. רַחֲמָנָא פְּרוק. רַחֲמָנָא שְׁזִיב. רַחֲמָנָא רְחַם עֲלָן. הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.

רחמנא רחם על כל יולדות בנות ישראל, ובכללם אמתך אשתי מרת פלונית, הננו מפילים תחנונינו לפניך רחום וחנון, כי רבים רחמיך ובידך ה' המפתח הזה של חיה ולא מסרתו לשליח. ובכן זכור רחמיך ה' וחסדיך ה' אלקינו החפץ חיים, לפקדה בישועה ורחמים, ותלד בריוח זרע קיימא וכשר מסטרא דקדושה. והיא אומרת, לפקדני ואלד. דוד המלך ע"ה נעים זמירות אמר 'מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה', 'ה' לי ולא אירא'.

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. יַעַנְךָ אֲדֹנָי בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא אֲדֹנָי כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ אֲדֹנָי מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

מי ששמע תפלת דוד הוא ישמע תפלתינו בזכות האבות והאמהות, מי שענה לאמותינו הקדושים שרה רבקה רחל ולאה וחנה ולכל צדקת וחסידה והגונה הוא יעננו.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

תפילה אחרי הלידה

ליטול ידיים ולהגיד: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי מֶלֶךְ רַחֲמָן וּמְרַחֵם כְּשֵׁם שֶׁהִצַּלְתַּנִי מֵהַצָּרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, כָּךְ יִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ לְהַצִּיל מִן הַסַּכָּנָה הַזּוֹ לְכָל בְּנוֹת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲהוּבֶיךָ, וּכְשֵׁם שֶׁהִצַּלְתַּנִי עַתָּה, כָּךְ עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה בְּכָל פַּעַם שֶׁאֵלֵד. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: